הנרי אלפרד קיסינג'ר (שם לידה - היינץ אלפרד קיסינג'ר; יליד 1923) הוא מדינאי, דיפלומט ומומחה ביחסים בינלאומיים.
יועץ הביטחון הלאומי של ארצות הברית (1969-1975) ושר החוץ של ארצות הברית (1973-1977). חתן פרס נובל לשלום.
קיסינג'ר תפס את המקום הראשון בדירוג האינטלקטואלים המובילים TOP-100 בעולם מבחינת מספר האזכורים בתקשורת, שהורכב על ידי שופט שיקגו ריצ'רד פוזנר.
יש הרבה עובדות מעניינות בביוגרפיה של קיסינג'ר, עליה נדבר במאמר זה.
אז לפניכם ביוגרפיה קצרה של הנרי קיסינג'ר.
ביוגרפיה של קיסינג'ר
הנרי קיסינג'ר נולד ב- 27 במאי 1923 בעיר פורטה בגרמניה. הוא גדל וגדל במשפחה דתית יהודית. אביו, לואי, היה מורה בבית ספר, ואמו, פולה שטרן, עסקה בניקיון ובגידול ילדים. היה לו אח צעיר יותר, וולטר.
ילדות ונוער
כשהנרי היה כבן 15, הוא ומשפחתו היגרו לארצות הברית, מחשש לרדיפה מצד הנאצים. ראוי לציין כי האם היא זו שהתעקשה לעזוב את גרמניה.
כפי שהתברר מאוחר יותר, קרובי המשפחה של הנשיקות שנשארו בגרמניה יושמדו במהלך השואה. לאחר שהגיע לאמריקה התיישבה המשפחה במנהטן. לאחר שלמד במשך שנה בבית ספר מקומי, הנרי החליט לעבור למחלקת הערב, מכיוון שהוא הצליח למצוא עבודה בחברה בה הופקו מברשות גילוח.
לאחר שקיבל תעודה, קיסינג'ר הפך לסטודנט במכללה העירונית המקומית, שם שלט במומחיות של רואה חשבון. בשיאה של מלחמת העולם השנייה (1939-1945) גויס נער בן 20 לשירות.
כתוצאה מכך, הנרי הלך לחזית מבלי להשלים את לימודיו. במהלך הכשרתו הצבאית הפגין מודיעין גבוה וחשיבה טקטית. שליטתו בשפה הגרמנית סייעה לו לבצע מספר פעולות מודיעין רציניות.
בנוסף, קיסינג'ר התגלה כחייל אמיץ שהשתתף בקרבות קשים. על שירותיו הוענק לו דרגת סמל. במהלך שירותו במודיעין הנגדי הצליח לאתר מספר קציני גסטפו ולזהות חבלנים רבים, שעבורם הוענק לו כוכב ברונזה.
ביוני 1945 הועלה הנרי קיסינג'ר לדרגת מפקד היחידה. בשנה שלאחר מכן הוטל עליו ללמד בבית הספר למודיעין, שם עבד שנה נוספת.
לאחר סיום שירותו הצבאי נכנס קיסינג'ר למכללת הרווארד, לאחר מכן הפך לתואר ראשון באמנויות. עובדה מעניינת היא כי עבודת הגמר של הסטודנט - "משמעות ההיסטוריה", ארכה 388 עמודים והוכרה כעבודת המחקר הענפה ביותר בתולדות המכללה.
במהלך הביוגרפיה של 1952-1954. הנרי קיבל תואר שני ותואר שני באוניברסיטת הרווארד.
קריירה
כסטודנט היה קיסינג'ר מודאג ממדיניות החוץ של ארה"ב. זה הוביל לכך שארגן סמינר דיונים באוניברסיטה.
השתתפו בה מנהיגים צעירים ממדינות אירופה ואמריקה, שהביעו רעיונות אנטי-קומוניסטים וקראו לחזק את מעמדה של ארצות הברית על הבמה העולמית. מוזר שסמינרים כאלה נערכו באופן קבוע במהלך 20 השנים הבאות.
הסטודנט המוכשר החל להתעניין ב- CIA, שסיפקה לקיסינג'ר סיוע כספי. לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטה, החל ללמד.
בקרוב הנרי נבחר ליו"ר הממשלה. באותן שנים הוא היה מעורב בפיתוח תוכנית המחקר הביטחוני. היא נועדה לייעץ לפקידי צבא ומנהיגים מובילים.
קיסינג'ר היה מנהל תוכנית זו בין השנים 1958-1971. במקביל, הופקד עליו תפקיד היועץ לוועדת התיאום לתפעול. בנוסף שימש במועצה לחקר בטיחות נשק גרעיני, בהיותו אחד המומחים הסמכותיים ביותר בתחום זה.
תוצאה של עבודתו בוועדה לביטחון לאומי הייתה הספר "נשק גרעיני ומדיניות חוץ", שהביא להנרי קיסינג'ר פופולריות רבה. יש לציין שהוא התנגד לכל איום מסיבי.
בסוף שנות ה -50 נפתח המרכז ליחסים בינלאומיים, שתלמידיו היו פוליטיקאים פוטנציאליים. הנרי עבד כאן כשנתיים כסגן מנהל. כעבור כמה שנים היוותה התוכנית בסיס להקמת נאט"ו.
פּוֹלִיטִיקָה
בפוליטיקה הגדולה, הנרי קיסינג'ר התגלה כמקצוען אמיתי, שלדעתו הקשיב מושל ניו יורק נלסון רוקפלר, כמו גם הנשיאים אייזנהאואר, קנדי וג'ונסון.
בנוסף, האיש ייעץ לחברי הוועדה המשותפת, למועצה לביטחון לאומי של ארה"ב ולסוכנות לבקרת נשק ופירוק נשק של ארה"ב. כאשר ריצ'רד ניקסון הפך לנשיא אמריקני, הוא הפך את הנרי ליד ימינו בביטחון המדינה.
קיסינג'ר כיהן גם בדירקטוריון קרן האחים רוקפלר, וכיהן בדירקטוריון בנק צ'ייס מנהטן. הישג המפתח של הדיפלומט נחשב לכינון היחסים בין שלוש המעצמות - ארה"ב, ברית המועצות וארה"ב.
ראוי לציין כי סין הצליחה במידה מסוימת למתן את העימות הגרעיני בין אמריקה לברית המועצות. תחת הנרי קיסינג'ר נחתם הסכם בין ראשי ברית המועצות וארה"ב בנוגע להפחתת נשק אסטרטגי.
הנרי הוכיח את עצמו שהוא שומר שלום במהלך הסכסוך בין פלסטין לישראל ב -1968 וב -1973. הוא עשה כל מאמץ לשים קץ לסכסוך ארה"ב-וייטנאם, עליו הוענק פרס נובל לשלום (1973).
בשנים שלאחר מכן, קיסינג'ר היה עסוק בסוגיות הקשורות לכינון יחסים במדינות שונות. בתור דיפלומט מוכשר, הוא הצליח לפתור מספר סוגיות שנויות במחלוקת שתרמו לפירוק הנשק.
מאמציו של הנרי הובילו ליצירת ברית אנטי-סובייטית אמריקאית-סינית, אשר חיזקה עוד יותר את מעמדה של אמריקה בזירה הבינלאומית. עובדה מעניינת היא שבסינים הוא ראה איום גדול בהרבה על מדינתו מאשר אצל הרוסים.
בשנים שלאחר מכן של הביוגרפיה שלו, קיסינג'ר היה בממשל הנשיאותי כשר החוץ תחת ריצ'רד ניקסון וגם ג'רלד פורד. הוא עזב את שירות המדינה רק בשנת 1977.
עד מהרה נדרש הידע והניסיון של הדיפלומט על ידי רונלד רייגן וג'ורג 'וו. בוש, שביקשו למצוא הבנה הדדית עם מיכאיל גורבצ'וב.
לאחר התפטרות
בסוף 2001, במשך 2.5 שבועות, היה הנרי קיסינג'ר יושב ראש ועדת החקירה לפיגועי הטרור ב -11 בספטמבר 2001. בשנת 2007, יחד עם עמיתים אחרים, הוא חתם על מכתב שקרא לקונגרס האמריקני לא להכיר ברצח העם הארמני.
הנרי קיסינג'ר הוא מחברם של ספרים ומאמרים רבים בנושא המלחמה הקרה, קפיטליזם, קומוניזם וסוגיות גיאופוליטיות. לדבריו, השגת השלום על הפלנטה תושג באמצעות פיתוח דמוקרטיה בכל מדינות העולם.
בתחילת המאה ה -21 סווגו מסמכים רבים המראים כי הנרי היה מעורב בארגון המבצע המיוחד של קונדור, במהלכו חוסלו גורמי אופוזיציה ממדינות דרום אמריקה. בין היתר הדבר הוביל להקמת הדיקטטורה של פינושה בצ'ילה.
חיים אישיים
אשתו הראשונה של קיסינג'ר הייתה אן פלייכר. בנישואין אלה נולדו לבני הזוג ילד, דיוויד, וילדה אליזבת. לאחר 15 שנות נישואים החליטו בני הזוג להתגרש בשנת 1964.
עשר שנים לאחר מכן התחתן הנרי עם ננסי מג'ינס, שעבדה בעבר כ 15 שנים בחברת הייעוץ של בעלה לעתיד. כיום בני הזוג גרים באחוזה פרטית בקונטיקט.
הנרי קיסינג'ר היום
הדיפלומט ממשיך לייעץ לפקידים בכירים. הוא חבר כבוד במועדון הנודע Bilderberg. בשנת 2016 התקבל קיסינג'ר לאקדמיה הרוסית למדעים.
לאחר שרוסיה סיפחה את קרים, הנרי גינה את מעשיו של פוטין, וקרא לו להכיר בריבונות אוקראינה.