ת'ור היירדאהל (1914-2002) - ארכיאולוג נורווגי, מטייל וסופר. חוקר התרבות והמקור של עמים שונים בעולם: פולינזים, אינדיאנים ותושבי אי הפסחא. עשה כמה מסעות מסוכנים על העתקים של סירות עתיקות.
יש הרבה עובדות מעניינות בביוגרפיה של ת'ור היירדאהל, עליהם נספר במאמר זה.
אז לפניכם ביוגרפיה קצרה של היירדאהל.
ביוגרפיה של ת'ור היירדאהל
ת'ור היירדאהל נולד ב- 6 באוקטובר 1914 בעיר לרוויק בנורבגיה. הוא גדל במשפחתם של בעלת המבשלה תור היירדאהל ואשתו אליסון, שעבדו במוזיאון האנתרופולוגי.
ילדות ונוער
בילדותו, טור הכיר היטב את תורת האבולוציה של דרווין והראה עניין רב בזואולוגיה. מוזר שבביתו הוא אפילו יצר מעין מוזיאון, שבו הצפע היה התערוכה המרכזית.
ראוי לציין שהילד היה מבועת ממים, מכיוון שכמעט טבע פעמיים. היירדאהל הודה שאם בצעירותו מישהו היה אומר לו שהוא ישחה באוקיאנוס על סירה מאולתרת, הוא היה מחשיב אדם כזה לא שפוי.
טור הצליח להתגבר על הפחד שלו בגיל 22. זה קרה לאחר נפילתו בשוגג לנהר, שממנו הוא עדיין הצליח לשחות לחוף.
בשנת 1933 עברה היירדאהל בהצלחה את הבחינות באוניברסיטת הבירה ובחרה במחלקה הטבעית-גיאוגרפית. כאן החל ללמוד לעומק את ההיסטוריה והתרבות של עמים קדומים.
נוסע
במהלך לימודיו באוניברסיטה פגש טור את המטייל ביורן קרפלין, שהתגורר זמן מה בטהיטי. הייתה לו ספרייה גדולה ואוסף גדול של פריטים שהובאו מפולינזיה. הודות לכך הצליח היירדאהל לקרוא מחדש ספרים רבים הקשורים להיסטוריה ותרבות האזור.
עוד בהיותו סטודנט, השתתף סיור בפרויקט שמטרתו לחקור ולבקר באיים הפולינזיים הנידחים. חברי המשלחת נאלצו לגלות כיצד בעלי חיים מודרניים הצליחו למצוא את עצמם שם.
בשנת 1937 נסע היירדאהל עם אשתו הצעירה לאיי מרקסאס. בני הזוג חצו את האוקיאנוס האטלנטי, עברו בתעלת פנמה ולאחר שעברו באוקיאנוס השקט הגיעו לחופי טהיטי.
כאן התיישבו המטיילים בביתו של הצ'יף המקומי, שלימד אותם את אמנות ההישרדות בסביבה הטבעית. לאחר כחודש עברו הזוג הטרי לאי פאטו-היווה, שם שהו כשנה הרחק מהציוויליזציה.
בתחילה לא היה להם ספק שהם יכולים לחיות בטבע זמן רב. אך עם הזמן בני הזוג החלו לפתח כיבים מדממים ברגליים. למרבה המזל, באי שכן, הם הצליחו למצוא רופא אשר העניק להם סיוע רפואי.
האירועים שהתרחשו עם ת'ור היירדאהל באיי מרקסס מתוארים בספרו האוטוביוגרפי הראשון "In Search of Paradise", שפורסם בשנת 1938. ואז הוא עזב לקנדה כדי לחקור את חייהם של האינדיאנים הילידים. במדינה זו הוא נמצא על ידי מלחמת העולם השנייה (1939-1945).
היירדאהל היה בין הראשונים שהתנדבו בחזית. בבריטניה הגדולה התאמן כמפעיל רדיו, ולאחר מכן השתתף עם כוחות בעלות הברית במאבק נגד הנאצים. עובדה מעניינת היא שהוא עלה לדרגת סגן.
לאחר תום המלחמה, המשיך טור לעסוק בפעילות מדעית, לאחר שלמד מספר עצום של מסמכים שונים. כתוצאה מכך הוא שיער כי פולינזיה התיישבה על ידי אנשים מאמריקה, ולא מדרום מזרח אסיה, כפי שחשבו בעבר.
ההנחה הנועזת של היירדאהל גררה ביקורת רבה בחברה. כדי להוכיח את עניינו, החליט הבחור להרכיב משלחת. יחד עם 5 מטיילים הוא נסע לפרו.
כאן בנו הגברים רפסודה, וקראו לה "קון-טיקי". חשוב לציין שהם השתמשו רק בחומרים שהיו זמינים לאנשים "קדומים". לאחר מכן הם יצאו לאוקיאנוס השקט ולאחר 101 ימי הפלגה הגיעו לאי טואמוטו. מוזר שבמהלך הזמן הזה הם נסעו בערך 8000 ק"מ ברפסודה שלהם!
לפיכך, ת'ור היירדאהל ושותפיו הוכיחו כי ברפסודה מאולתרת, תוך שימוש בזרם ההומבולדט וברוח, קל יחסית לחצות את האוקיאנוס ולנחות באיים הפולינזיים.
זה בדיוק מה שאמר היירדאהל ואבות אבות הפולינזים עשו, כאמור בכתבי היד של הכובשים הספרדים. הנורווגי תיאר את מסעו בספר "קון-טיקי", שתורגם ל -66 שפות העולם.
במהלך הביוגרפיה של 1955-1956. הסיור חקר את אי הפסחא. שם ערך יחד עם ארכיאולוגים מנוסים סדרת ניסויים הקשורים לגרירה והתקנת פסלי סמוא. האיש שיתף את תוצאות העבודה שבוצע בספר "אקו-אקו", שנמכר במיליוני עותקים.
בשנים 1969-1970. היירדאהל בנה 2 סירות פפירוס לחצות את האוקיאנוס האטלנטי. הפעם הוא ביקש להוכיח כי מלחים קדומים יכולים לבצע מעברים טרנס-אטלנטיים על ספינות מפרש, תוך שימוש בזרם הקנרי לשם כך.
הסירה הראשונה, ששמה "רא", עשויה מתמונות ומדגמים של סירות מצריות עתיקות, הפליגה לאוקיאנוס האטלנטי ממרוקו. עם זאת, בשל מספר שגיאות טכניות, "רא" התפרק במהרה.
לאחר מכן נבנתה סירה חדשה - "Ra-2", שעיצוב משופר יותר. כתוצאה מכך הצליח תור היירדאהל להגיע בבטחה לחופי ברבדוס ובכך להוכיח את אמיתות דבריו.
באביב 1978 שרפו המטיילים את ספינת הקנה חידקל כדי למחות על המלחמה באזור ים סוף. בדרך זו ניסה היירדאהל להפנות את תשומת ליבם של מנהיגי האו"ם וכל האנושות לכך שהציוויליזציה שלנו יכולה להישרף וללכת לקרקע כמו הסירה הזו.
מאוחר יותר לקח המטייל את המחקר על התלוליות שנמצאו באיים המלדיביים. הוא גילה שמצא את היסודות של מבנים עתיקים, כמו גם פסלים של מלחים מזוקנים. הוא תיאר את מחקריו במסתורין המלדיביים.
בשנת 1991 חקר ת'ור היירדאהל את הפירמידות של גוימאר באי טנריף וטען כי הן אכן פירמידות ולא רק ערימות של הריסות. הוא הציע כי בעת העתיקה, האיים הקנריים יכלו להיות מקום בימוי בין אמריקה לים התיכון.
בתחילת האלף החדש, טור נסע לרוסיה. הוא ניסה למצוא עדויות לכך שבני ארצו הגיעו לשטחה של נורבגיה המודרנית, מחוף אזוב. הוא חקר מפות אגדות עתיקות, והשתתף גם בחפירות ארכיאולוגיות.
להיירדאהל לא היה ספק שאפשר להתחקות אחר השורשים הסקנדינבים באזרבייג'ן המודרנית, שם הוא טייל פעמים רבות. כאן הוא למד גילופי סלע וניסה למצוא חפצים עתיקים, המאשרים את השערתו.
חיים אישיים
אשתו הראשונה של טור הייתה הכלכלנית ליב קושרון-ת'ורפ, אותה הכיר בשנות הסטודנט שלו. בנישואין אלה נולדו לזוג שני בנים - טור וביורן.
בתחילה הייתה אידיליה מוחלטת בין בני הזוג, אך מאוחר יותר התחושות שלהם החלו להתקרר. מערכת היחסים של היירדאהל עם איבון דקאם-סימונסן הובילה לגירושין הסופיים של טור מליב.
לאחר מכן האישור הכשיר רשמית את הקשר עם איבון, שילדה שלוש בנות - אנט, מריאן והלן אליזבת. מוזר שאשתו ליוותה את בעלה במסעות רבים. עם זאת, בשנת 1969 נישואים אלה התפרקו.
בשנת 1991 ירדהל בן ה -77 בפעם השלישית. אשתו הייתה ז'קלין ביר בת ה -59, שהייתה פעם מיס צרפת 1954. המטייל התגורר איתה עד סוף ימיו.
בשנת 1999, ארצו של טור הכירו בו כנורבגי המפורסם ביותר במאה ה -20. הוא קיבל פרסים רבים ושונים ו -11 תארים יוקרתיים מאוניברסיטאות אמריקאיות ואירופיות.
מוות
ת'ור היירדאהל נפטר ב- 18 באפריל 2002 בגיל 87. סיבת מותו הייתה גידול במוח. זמן קצר לפני מותו הוא סירב ליטול תרופות ואוכל.
Heyerdahl תמונות