גלילאו גליליי (1564-1642) - פיזיקאי, מכונאי, אסטרונום, פילוסוף ומתמטיקאי איטלקי, שהשפיע משמעותית על מדע זמנו. הוא היה אחד הראשונים שהשתמש בטלסקופ לתצפית על גרמי השמיים וגילה מספר תגליות אסטרונומיות חשובות.
גלילאו הוא מייסד הפיזיקה הניסויית. באמצעות הניסויים שלו הוא הצליח להפריך את המטאפיזיקה הספקולטיבית של אריסטו ולהניח את הבסיס למכניקה הקלאסית.
גלילאו זכה לתהילה כתומך פעיל במערכת ההליוצנטרית של העולם, שהובילה לסכסוך חמור עם הכנסייה הקתולית.
יש הרבה עובדות מעניינות בביוגרפיה של גלילאו, עליה נדבר במאמר זה.
אז לפניכם ביוגרפיה קצרה של גלילאו גליליי.
הביוגרפיה של גלילאו
גלילאו גליליי נולד ב- 15 בפברואר 1564 בעיר פיזה האיטלקית. הוא גדל וגדל במשפחתם של אציל עניים וינצנזו גליליי ואשתו ג'וליה אמנמאטי. בסך הכל נולדו לבני הזוג שישה ילדים, שניים מהם נפטרו בילדותם.
ילדות ונוער
כשהיה גלילאו כבן 8, הוא ומשפחתו עברו לפירנצה, שם שגשגה שושלת מדיצ'י, הידועה בחסות האמנים והמדענים שלה.
כאן הלך גלילאו ללמוד במנזר מקומי, שם התקבל כמתחיל לסדר הנזירים. הילד הבחין בסקרנות וברצון רב לידע. כתוצאה מכך הוא הפך לאחד מתלמידיו הטובים של המנזר.
עובדה מעניינת היא שגלילאו רצה להיות איש דת, אך אביו היה נגד כוונות בנו. ראוי לציין כי בנוסף להצלחה בתחום הדיסציפלינות הבסיסיות, הוא היה אמן רישום מצוין והיה לו מתנה מוזיקלית.
בגיל 17 גלילאו נכנס לאוניברסיטת פיזה, שם למד רפואה. באוניברסיטה הוא החל להתעניין במתמטיקה, שעוררה בו עניין כה גדול, עד שראש המשפחה החל לדאוג שמתימטיקה תסיח את דעתו מהרפואה. בנוסף, הצעיר בעל התשוקה הגדולה התעניין בתאוריה ההליוצנטרית של קופרניקוס.
לאחר שלמד באוניברסיטה במשך 3 שנים, גלילאו גליליי נאלץ לחזור לביתו, מכיוון שאביו כבר לא יכול היה לשלם עבור לימודיו. עם זאת, המדען החובב העשיר מרקיז גוידובלדו דל מונטה הצליח להפנות את תשומת הלב לתלמיד המבטיח, ששקל את כישרונותיו הרבים של הבחור.
סקרן כי מונטה אמר פעם את הדברים על גלילאו: "עוד מימי ארכימדס, העולם עדיין לא ידע גאון כזה כמו גלילאו." המרקיז עשה כמיטב יכולתו לעזור לצעיר לממש את רעיונותיו וידעו.
הודות למאמציו של גוידובלד, גלילאו הוצג בפני הדוכס פרדיננד 1 של מדיצ'י. בנוסף, הוא הגיש בקשה לתפקיד מדעי בתשלום עבור הצעיר.
עבודה באוניברסיטה
כשהיה גלילאו בן 25, הוא חזר לאוניברסיטת פיזה, אך לא כסטודנט, אלא כפרופסור למתמטיקה. בתקופה זו של הביוגרפיה שלו, הוא למד לעומק לא רק מתמטיקה, אלא גם מכניקה.
לאחר 3 שנים הוזמן הבחור לעבוד באוניברסיטה היוקרתית בפדובה, שם לימד מתמטיקה, מכניקה ואסטרונומיה. הייתה לו סמכות רבה בקרב עמיתים, וכתוצאה מכך נלקחו ברצינות רבה דעתו ודעותיו.
בפאדובה עברו שנות הפעילות המדעיות הפוריות ביותר של גלילאו. מתחת לעטו יצאו עבודות כמו "על תנועה" ו"מכניקה ", שהפרכו את רעיונותיו של אריסטו. ואז הוא הצליח לבנות טלסקופ דרכו התאפשר תצפית על גרמי שמיים.
את הגילויים שגילה גלילאו באמצעות טלסקופ, הוא פירט בספר "שליח כוכבים". בשובו לפירנצה בשנת 1610 פרסם יצירה חדשה, מכתבים על כתמי שמש. עבודה זו גרמה לסערת ביקורת בקרב אנשי הדת הקתולית, שעלולה לעלות בחיי המדען.
באותה תקופה, האינקוויזיציה פעלה בקנה מידה גדול. גלילאו הבין שלפני לא כל כך הרבה זמן שרפו קתולים על המוקד את ג'ורדנו ברונו, שלא רצה לוותר על רעיונותיו. עובדה מעניינת היא כי גלילאו עצמו ראה את עצמו כקתולי למופת ולא ראה סתירות בין יצירותיו לבין מבנה היקום ברעיונות הכנסייה.
גלילאו האמין באלוהים, למד את התנ"ך ולקח את כל מה שכתוב בו ברצינות רבה. עד מהרה האסטרונום עוזב לרומא כדי להראות את הטלסקופ שלו לאפיפיור פאולוס 5.
למרות העובדה שנציגי אנשי הדת שיבחו את המכשיר לחקר גרמי השמים, המערכת ההליוצנטרית של העולם עדיין גרמה להם למורת רוח קיצונית. האפיפיור, יחד עם חסידיו, תפס נשק נגד גלילאו וכינה אותו כופר.
כתב האישום נגד המדען הושק בשנת 1615. שנה לאחר מכן, הוועדה הרומית הכריזה רשמית על הליוצנטריות כפירה. מסיבה זו, כל מי שלפחות הסתמך איכשהו על הפרדיגמה של המערכת ההליוצנטרית של העולם נרדף קשות.
פִילוֹסוֹפִיָה
גלילאו הוא האדם הראשון שחולל מהפכה בפיזיקה. הוא היה חסיד הרציונליזם - שיטה שלפיה התבונה משמשת בסיס לידע ולפעולה של אנשים.
היקום הוא נצחי ואינסופי. זהו מנגנון מורכב מאוד, שיוצרו הוא אלוהים. אין שום דבר במרחב שיכול להיעלם ללא עקבות - החומר רק משנה את צורתו. הבסיס של היקום החומרי הוא תנועה מכנית של חלקיקים, על ידי בחינה שבה תוכלו ללמוד את חוקי היקום.
על סמך זה, גלילאו טען כי כל פעילות מדעית צריכה להתבסס על ניסיון וידע חושי של העולם. הנושא החשוב ביותר של הפילוסופיה הוא הטבע, הלימוד בו ניתן להתקרב לאמת ולעיקרון היסודי של כל הקיים.
הפיזיקאי דבק ב -2 דרכים של מדע הטבע - ניסיוני ודדוקטיבי. באמצעות השיטה הראשונה, הוכיח גלילאו השערות, ובעזרת השני עבר מניסוי אחד למשנהו, בניסיון להשיג את מלוא נפח הידע.
קודם כל, גלילאו גלילי הסתמך על תורתו של ארכימדס. בביקורת על דעותיו של אריסטו, הוא לא הכחיש את השיטה האנליטית בה השתמש הפילוסוף היווני הקדום.
אַסטרוֹנוֹמִיָה
לאחר יצירת הטלסקופ בשנת 1609, החל גלילאו לחקור בקפידה את תנועתם של גרמי השמיים. עם הזמן הוא הצליח לחדש את הטלסקופ והשיג הגדלה של פי 32 מהחפצים.
בתחילה, גלילאו חקר את הירח ומצא עליו מסה של מכתשים וגבעות. התגלית הראשונה הוכיחה שכדור הארץ בתכונותיו הפיזיקליות אינו שונה מגרמי שמים אחרים. לפיכך, האיש הפריך את רעיון אריסטו בנוגע להבדל בין הטבע הארצי לשמימי.
התגלית החשובה הבאה הקשורה לגילוי 4 לוויינים של צדק. הודות לכך, הוא הפריך את טיעוני מתנגדי קופרניקוס, שקבעו שאם הירח נע סביב כדור הארץ, אז כדור הארץ כבר לא יכול לנוע סביב השמש.
עובדה מעניינת היא שגלילאו גלילי הצליח לראות נקודות על השמש. לאחר מחקר ממושך של הכוכב, הוא הגיע למסקנה שהוא מסתובב סביב צירו.
בחקירת ונוס וכספית קבע המדען שהם קרובים יותר לשמש מאשר לכוכב הלכת שלנו. בנוסף, הוא הבחין כי לשבתאי יש טבעות. הוא גם צפה בנפטון ואף תיאר כמה מהתכונות של כדור הארץ הזה.
עם זאת, כשהיא מחזיקה מכשירים אופטיים חלשים למדי, לא הצליחה גלילאו לחקור לעומק את גרמי השמיים. לאחר שעשה הרבה מחקר וניסויים, הוא העיד עדויות משכנעות לכך שכדור הארץ לא מסתובב רק סביב השמש, אלא גם על צירו.
תגליות אלו ואחרות עוד שיכנעו את האסטרונום כי ניקולאוס קופרניקוס לא טעה במסקנותיו.
מכניקה ומתמטיקה
גלילאו ראה תנועה מכנית בלב התהליכים הפיזיים בטבע. הוא גילה הרבה תגליות בתחום המכניקה, וגם הניח את הבסיס לגילויים נוספים בפיזיקה.
גלילאו היה הראשון שקבע את חוק הנפילה והוכיח זאת בניסוי. הוא הציג את הנוסחה הפיזית למעוף של אובייקט שעף בזווית למשטח אופקי.
התנועה הפרבולית של הגוף שנזרק מילאה תפקיד גדול בפיתוח שולחנות ארטילריה.
גלילאו ניסח את חוק האינרציה, שהפך לאקסיומה הבסיסית של המכניקה. הוא הצליח לקבוע את דפוס התנודה של המטוטלות, מה שהוביל להמצאת שעון המטוטלת הראשון.
המכונאי התעניין בתכונות של התנגדות חומרית, מה שהוביל מאוחר יותר ליצירת מדע נפרד. הרעיונות של גלילאו היוו את הבסיס לחוקים הפיזיים. בסטטיסטיקה הוא הפך למחבר התפיסה הבסיסית - רגע הכוח.
בנימוק מתמטי, גלילאו היה קרוב לרעיון של תורת ההסתברות. הוא הציג את דעותיו בפירוט בעבודה שכותרתה "שיח על משחק הקוביות".
האיש הסיק את הפרדוקס המתמטי המפורסם על המספרים הטבעיים והריבועים שלהם. לחישוביו היה תפקיד חשוב בפיתוח תורת הקבוצות וסיווגם.
סכסוך עם הכנסייה
בשנת 1616 נאלץ גלילאו גליליי להיכנס לצללים בגלל סכסוך עם הכנסייה הקתולית. הוא נאלץ לשמור על דעותיו בסתר ולא להזכירן בפומבי.
האסטרונום תיאר את רעיונותיו שלו במסכת "השוער" (1623). עבודה זו הייתה היחידה שהתפרסמה לאחר ההכרה בקופרניקוס ככופר.
עם זאת, לאחר פרסום המסכת הפולמוס בשנת 1632 "דיאלוג על שתי המערכות העיקריות בעולם", האינקוויזיציה העבירה את המדען לרדיפות חדשות. האינקוויזיטורים פתחו בהליכים נגד גלילאו. הוא הואשם שוב בכפירה, אך הפעם העניין קיבל תפנית חמורה בהרבה.
חיים אישיים
במהלך שהותו בפדובה פגש גלילאו את מרינה גמבה, עמה החל מאוחר יותר לחיות יחד. כתוצאה מכך נולדו לצעירים בן, וינסנזו ושתי בנות, ליביה ווירג'יניה.
מכיוון שנישואיהם של גלילאו ומרינה לא הוסרו לגליזציה, הדבר השפיע לרעה על ילדיהם. כשהבנות הגיעו לבגרות, הן נאלצו להפוך לנזירות. בגיל 55 הצליח האסטרונום להכשיר את בנו.
הודות לכך, לווינסנזו הייתה הזכות להינשא לבת ולהביא לעולם בן. בעתיד, נכדו של גלילאו הפך לנזיר. עובדה מעניינת היא שהוא שרף את כתבי היד היקרים של סבו ששמר, מכיוון שהם נחשבו חסרי אל.
כאשר האינקוויזיציה הוציאה את גלילאו אל מחוץ לחוק, הוא התיישב באחוזה בארקטרי, שנבנתה ליד מקדש הבנות.
מוות
במהלך מאסר קצר בשנת 1633 נאלץ גלילאו גליליי לוותר על הרעיון "הכופר" של הליוצנטריות, ונפל במעצר בלתי מוגבל. הוא היה נתון בבית, והצליח לדבר עם מעגל מסוים של אנשים.
המדען שהה בווילה עד סוף ימיו. גלילאו גליליי נפטר ב- 8 בינואר 1642 בגיל 77. בשנים האחרונות לחייו הוא נהיה עיוור, אך זה לא מנע ממנו להמשיך ללמוד מדעים בעזרת עזרת תלמידיו הנאמנים: ויויאני, קסטלי וטוריסלי.
לאחר מותו של גלילאו, האפיפיור לא הרשה לו להיקבר בקריפטה של בזיליקת סנטה קרוצ'ה, כפי שרצה האסטרונום. גלילאו הצליח למלא את צוואתו האחרונה רק בשנת 1737, ולאחר מכן נמצא קברו ליד מיכלאנג'לו.
20 שנה אחר כך שיקמה הכנסייה הקתולית את רעיון ההליוצנטריות, אך המדען הוצדק רק מאות שנים אחר כך. טעות האינקוויזיציה הוכרה רק בשנת 1992 על ידי האפיפיור ג'ון פאולוס 2.